במאי הקולנוע המוערך ארי פולמן, שסרט האנימציה שלו "ואלס עם באשיר" היה מועמד לאוסקר וסרטו "קלרה הקדושה" נחשב לאחד הסרטים פורצי הדרך בקולנוע הישראלי של שנות ה-90, הוזמן לביים את המחזה "מתאבל ללא קץ" של חנוך לוין – אחד ממחזותיו שמעולם לא הועלו על במה. זהו אירוע תרבותי חשוב לא רק בישראל אלא בקנה מידה עולמי.
המחזה עוסק במלך שמתאבל על מות בנו הצעיר באמצעות הוצאה להורג של ילדים מדי שנה. הטרגדיה והקומדיה נפגשות, כמו תמיד, ביצירותיו של חנוך לוין, רק שכאן המפגש הזה הוא קיצוני אפילו על רקע קורפוס המחזות המוכרים יותר של לוין. ארי פולמן עצמו סיפר בראיון ל"ישראל היום" על החלטתו לביים את המחזה כך: "זה אחד מ־20 מחזות שחנוך כתב ולא הספיק לביים. אלמנתו, ליליאן ברטו, פנתה אלי עם הצעה לביים מחזה של חנוך במסגרת האירועים שעושים לציון 20 שנה למותו. היא הציעה לי לבחור מחזה אחד מבין העשרים. כשהגעתי למחזה הזה - הפסקתי לקרוא. הוא פשוט הפיל לי את הלסת. זה מחזה מדהים".
המחזה, שבאחת מהסצינות הראשונות שלו, "מומחה נפש" העומד על יד ערש דוואי של ילד פורץ בבכי באומרו "אני כל כך אוהב שטוב לי" יסתיים באופן שאיש אינו מצפה לו.
מאת: חנוך לוין
בימוי: ארי פולמן
תפאורה: דוד פולונסקי
תלבושות וייעוץ אמנותי: אורנה סמורגונסקי
מוסיקה ושירה: אפרת בן צור
תנועה: אנדריאה קונסטנזו מרטיני
וידאו: יואב כהן
תאורה: נדב ברנע
משתתפים: מיה לנדסמן, יואב לוי, מוריס כהן, ערן מור, טל וייס, שוהם שיינר, דויד בילנקה, שלמה וישינסקי, דוד שאול, ערן שראל, אפרת בן צור.